לזרום עם השינוי
הספר "מי הזיז את הגבינה שלי"- (לזרום עם השינוי)
מלווה אותי כבר שנים.
עוד מאז שילדיי גדלו,
והקראתי להם את הגרסה לילדים.
ואח"כ , בשנים שאני עוסקת באימון (קואצ'ינג).
ובשנים האחרונות הוא נכנס אצלי חזק לקורסי ההכנה ללידה.
ספר שמדבר על תהליכי שינוי בחיים.
המסר של הספר-
כשהמציאות משתנה, תשתנה גם
בספר מסופר על ארבעה עכברים, שחיים בתוך מבוך.
במשך שנים הם התרגלו לקום כל בוקר, ולרוץ לתחנה מסוימת במבוך, בה היתה גבינה.
כל יום שהגיעו, היתה פחות ופחות גבינה, עד שיום אחד הגיעו, ולא היתה גבינה בכלל.
מה עשו?
שניים מהם הפנימו מיד שהמציאות השתנתה, והתחילו לרוץ במבוך ולחפש גבינה חדשה.
וככה בחיפושיהם,
הגיעו אל תחנת גבינה גדולה פי כמה מהראשונה.
ומאז, יום יום חזרו ואכלו מהתחנה החדשה.
לעומתם, השניים האחרים,
התקשו מאוד לקבל את השינוי,
וכל יום חזרו שוב ושוב, באותו המסלול לאותה תחנה, בה כבר מזמן לא היתה גבינה.
כשהגיעו לשם יום אחד, מותשים וגוססים מרעב,
הבינו, סופסוף, שכדאי לחשב מסלול מחדש.
(אם אתה עושה את אותה הדרך, ומגיע לאותן תוצאה, שוב ושוב, אולי כדאי שתשנה את הדרך…)
וככה, אחרי שהסכימו להכיר במציאות שהשתנתה, יצאו לחפש גבינה חדשה.
בסוף, כשהגיעו לתחנה בה נמצאו חבריהם,
כבר לא נשארה גבינה עבורם.
המסקנה הנלמדת מהספר היא,
שכשהמציאות משתנה, ואנחנו נאחזים במה שהיה,
אנחנו בעצם פוגעים ומייסרים את עצמנו.
ומה לסיפור הזה וללידות?
זוגות מגיעים אלי הרבה פעמים עם ציפיה מאוד ברורה לאיך הם רוצים שהלידה שלהם תראה.
מתכננים, מתרגלים טכניקות הרגעה והרפיה, לומדים, מסיקים מסקנות מלידה קודמת, קוראים ורואים סרטי לידה,
ועדיין…
אומרים,
שאנחנו מתכננים ולאלוהים יש תכניות אחרות עבורנו…
אז.. לפעמים זה נכון.
לפעמים תינוק לא מתהפך למצג ראש,
לפעמים יש לידה מוקדמת, ואז הלידה היא לידה בסיכון, ופחות טבעית…
לעתים יש מצוקת עובר
ואז…
נוצר פער בין הציפיה לבין המציאות,
ואם לא "זורמים עם השינוי",
יכולה להיווצר תחושת תסכול גדולה מאוד, עד תחושת כשלון…
וחבל…
זוגות שלמדו להפנים מהר את המציאות המשתנה,
זכו ללידה רגועה ומעצימה,
גם אם היא לא היתה בדיוק מה שחלמו.
תזכרו-
כשהמציאות משתנה זה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה, ולזרום עם השינוי









