דיסוציאציה (ניתוק)- ממה היא נובעת?
דיסוציאציה (ניתוק)
ממה היא נובעת?
כאשר ילד/אדם חווה איום, האינסטינקט הראשוני שלו יהיה לקרוא לעזרה.
אם אין בנמצא מישהו שיכול לעזור, או כשהאיום גדול ומפחיד מידי,
התגובה המיידית תהיה הפעלת המערכת ההישרדותית באמצעות תגובת הלחם או ברח. (fight ,flight)
אם אין דרך להילחם ולא לברוח והילד/אדם ירגיש לכוד, הוא יפעיל באופן אוטומטי את המפלט האחרון- המוח הזוחלי.
זו מערכת שפועלת במצבי חירום.
המערכת הזאת תתבטא בעיקר כשאנחנו משותקים באופן פיזי, והאיום על חיינו, או חיי מישהו שקרוב לנו, הוא ממשי
(למשל- ילד שנפגע מאדם מבוגר, ילד שרואה את אביו מכה את אימו, מצבים של חניקה, אדם שרואה את חברו נהרג מולו,
במצבי אלימות קשה או כליאה)
במקרים של פגיעות קשות כאלו, המוח הזוחלי ינסה לשמור על האדם באמצעות "כיבוי עצמי".
זהו מצב של קפאון. ואז נראה האטה במטבוליזם, האטה בקצב הלב, נשימה רדודה ושטוחה,
המעיים מפסיקים לתפקד, או מתרוקנים בבת אחת ללא שליטה.
האדם עשוי לשלשל, או להקיא בפתאומיות וללא שליטה.
האדם מפסיק להתענין במה שקורה מסביבו, נהייה עיוור וחירש למה שמתרחש סביבו, מתנתק מהתחושות של עצמו,
ולכן הוא גם לא ירגיש כאב פיזי.
החלק המודע כבוי ומנותק לחלוטין
שם, כבר במהלך הפגיעה, נוצר הניתוק הראשון (דיסוציאציה)
כשהפגיעה היא חד פעמית (להלן פוסט טראומה) לא סביר שהאדם ישאר במצב קהה חושים שכזה.
אבל, פגיעות שמתמשכות לאורך זמן יכולות לגרום לאדם להרגיש מכובה והוא יתקשה בהמשך להתחבר להווה,
יתקשה להרגיש רגשות וירגיש כאילו הוא מרחף בעולם.
נוכח לא נוכח.
המוח שלנו מתעצב מתוך ההתנסויות שלנו.
כשילד נאלץ לכבות את עצמו שוב ושוב, כאמצעי הגנתי והישרדותי, החלק שפועל אצלו ביתר שאת זה המוח הזוחלי,
וזה בא על חשבון חלקים אחרים במוח- החלקים שקשורים לחשיבה וגם ליכולת להרגיש רגשות.
הילד יהפוך למבוגר כבוי, קהה חושים, שרק במצבי סכנה קיצוניים הוא ירגיש רגש כלשהוא.
(זו הסיבה לרצון ולנטיה להסתכן, ללכת על הקצה)
זה כל כך עצוב, שילדים שנפגעו על לא עוול בכפם יצטרכו לשאת את המחיר הנפשי והגופני במהלך כל חייהם.
אבל, יש תקווה
המוח שלנו גמיש וניתן ללמד אותו את כל מה שהוא לא למד בגלל השנים בהן האדם נאלץ לשרוד.
מאחר והטראומה נעוצה בתאי הגוף גם במקרים שאין זכרונות, העבודה תהיה חייבת לבוא גם מהכיוון של הגוף-
יוגה, נשימות, ספורט, אמנויות לחימה ועוד









